מחבר: jfk_admin

⚠️ המידע במאמר זה נכון לתאריך פרסומו (10.04.2026) ומתעדכן בהתאם לשינויים בחקיקה. מומלץ לבדוק עדכונים באתר משרד העבודה ובאתר ה ביטוח הלאומי.

המציאות הביטחונית משנה את שגרת חיינו חדשות לבקרים בשנים האחרונות, ואיתה גם את עולם העבודה. אם יצאתם לחל"ת, בן/בת זוגכם במילואים, או שאתם לא בטוחים מה מותר ומה אסור – הנה המידע החשוב שכדאי לדעת.

---

חל"ת בזמן מלחמה – מה מגיע לכם?

במסגרת מבצע "שאגת הארי" נקבע מתווה מיוחד לעובדים שיצאו לחופשה ללא תשלום:

תנאי זכאות מקלים:

• חל"ת של לפחות 10 ימים (במקום 30 בשגרה)
• תקופת עבודה של 6 חודשים מתוך 18 האחרונים (במקום 12)
• דמי האבטלה משולמים מהיום הראשון, ללא ניכוי 5 ימי המתנה
• אין צורך בהתייצבות פיזית בלשכת התעסוקה
• הזכאות חלה גם על חל"ת ביוזמת העובד עצמו

אוכלוסיות מיוחדות – תקופת עבודה מקוצרת של 3 חודשים בלבד:

• מפונים מביתם (צריך אישור רשות מקומית)
• אנשים עם מוגבלות
• בני/בנות זוג של משרתי מילואים ששרתו לפחות 90 ימים
• נפגעי פעולות איבה ובני זוגם
• חיילים משוחררים מהשנה האחרונה

איך מגישים בקשה:

1. להגיש תביעה לדמי אבטלה באתר ביטוח לאומי
2. להירשם בשירות התעסוקה
3. לוודא שהמעסיק מדווח תאריכי חל"ת מדויקים (טופס 100)

מי שהגיש תביעה במבצע "עם כלביא" – אין צורך בתביעה חדשה, רק להירשם מחדש בשירות התעסוקה.

גובה דמי האבטלה: בין 30% ל-70% מהשכר – לפי טבלת הביטוח הלאומי ובהתאם לגיל.

מענקים מיוחדים

בני 67 ומעלה: מי שהוצא לחל"ת או פוטר במהלך המבצע – זכאי למענק מיוחד של עד 137 ש"ח ליום (במקום דמי אבטלה). המענק לא משפיע על קצבת הזקנה.

מפונים שמיצו דמי אבטלה: מי שפונה מביתו ומיצה את כל ימי האבטלה שלו, עשוי להיות זכאי למענק נוסף מהביטוח הלאומי.

בן/בת זוג במילואים – מה מגיע לכם?

אסור לפטר אתכם בשל שירות המילואים של בן/בת הזוג. זה חל גם על:

• הורים גרושים עם ילד משותף עד גיל 14
• הורים בהורות משותפת
• הורי אומנה

כלל זה חל גם כשמשרת המילואים הוא הורה נוסף לילד משותף ולא בן/בת הזוג הרשמי.

זכאות להיעדרות:

• שעה אחת ביום בתשלום – אם אתם מועסקים במשרה מלאה, יש לכם ילד מתחת לגיל 13, ושירות המילואים נמשך לפחות 5 ימים רצופים
• ימי היעדרות נוספים – בהתאם למספר ימי המילואים המצטברים

שכר בזמן מילואים: שכירים מקבלים משכורת רגילה מהמעסיק. ההתחשבנות נעשית בין המעסיק לביטוח הלאומי.

הפרשות לפנסיה: המעסיק חייב להמשיך להפריש לפנסיה גם בתקופת המילואים. מעסיקים זכאים לפיצוי מביטוח לאומי של 20% מהשכר היומי הממוצע על כל יום מילואים.

מתי אסור לפטר אתכם?

החוק מגן עליכם מפיטורים במקרים הבאים:

• פיקוד העורף אוסר הגעה למקום העבודה
• מקום העבודה אינו ממוגן לפי הנחיות פיקוד העורף
• נעדרתם לטיפול בילד עד גיל 14 (או 21 עם צרכים מיוחדים) עקב סגירת מוסד חינוכי
• פונתם מביתכם שנהרס – הגנה למשך 3 חודשים מיום הפינוי
• עובד עם מוגבלות שלא יכול לעמוד בהנחיות פיקוד העורף
• בן/בת זוג של משרת מילואים

⚠️ חשוב: פחד לצאת מהבית, כשלעצמו אינו מוכר כעילה לאי-הגעה בתשלום. אם אתם חוששים, כדאי לבדוק זכאות לדמי מחלה עם אישור רפואי. כמו כן, הנחיות פיקוד העורף מתייחסות למקום העבודה בלבד – לא לדרך אליו. אם מקום העבודה ממוגן ומותר לפעול בו כאמור, המעסיק יכול לדרוש הגעה לעבודה. עובד שלא מגיע בגלל פחד מהדרך, אינו מוגן מפיטורים.

קנסות למעסיקים: מעסיק שמפטר בניגוד לחוק בנסיבות אלה, צפוי לקנס של עד 29,200 ש"ח.

חל"ת כפוי – מה הזכויות שלכם?

אם המעסיק מוציא אתכם לחל"ת ללא הסכמתכם:

• חל"ת כפוי נחשב הרעה מוחשית בתנאי עבודה
• המשמעות של הרעה מוחשית בתנאי עבודה היא שאתם זכאים להתפטר ולקבל פיצויי פיטורים מלאים
• למרות האמור, חלה על העובד החובה ליידע את המעסיק מראש ולאפשר לו לחזור בו מההרעה.

הפחתת שכר או היקף משרה, מחייבת הסכמתכם המפורשת. ללא הסכמה מדובר בהרעה מוחשית.

חופשה כפויה:

• חופשה של 7+ ימים – המעסיק חייב להודיע שבועיים מראש
• אסור להכניס לחופשה שלילית ללא הסכמה מפורשת

מה קורה לפנסיה בזמן חל"ת?

• המעסיק אינו מפריש לפנסיה בתקופת החל"ת
• קרן פנסיה, שומרת על כיסוי ביטוחי ורצף זכויות למשך 5 חודשים
• ביטוח מנהלים, שומר זכויות למשך 3 חודשים

מומלץ לפנות לקרן הפנסיה שלכם לבדיקת המצב ולשקול הפרשה עצמאית להמשך הכיסוי.

לסיכום — מה כדאי לעשות עכשיו?

✅ בדקו זכאותכם לדמי אבטלה באתר ביטוח לאומי

✅ וודאו שהמעסיק מדווח נכון לביטוח לאומי

✅ שמרו תיעוד של כל שינוי בתנאי העבודה

✅ אם פוטרתם שלא כדין – ניתן להגיש תביעה לבית הדין לעבודה

✅ עובדים מעוטי הכנסה שפוטרו שלא כדין, זכאים לייעוץ וייצוג משפטי חינם ממשרד המשפטים

מקורות: ביטוח לאומי, כל זכות, משרד העבודה – אפריל 2026

יש שאלות? מוזמנים לפנות אליי.

האם קבלן עצמאי יכול לתבוע בדיעבד הכרה ביחסי עובד-מעסיק ולקבל זכויות סוציאליות? זו בדיוק השאלה שנדונה בבית הדין לעניני עבודה בתל אביב.

רקע המקרה

התובע היה בעבר בעלים של חברות שמכר חלק מהפעילות שלהן לחברה מסוימת שהפכה בהמשך לחלק מהנתבעת והמשיך לתת להם שירותים. על הנייר היה מוגדר כקבלן עצמאי ולא כעובד.

לאחר שההתקשרות הסתיימה – מה שהוא טען שהיו פיטורים – הוא פנה לבית הדין לעבודה וביקש להכיר בו בדיעבד כעובד לכל דבר. מטרתו: לקבל את הזכויות הסוציאליות שלא שולמו לו לאורך כל תקופת עבודתו – פדיון חופשה, הפקדות לגמל, דמי הבראה ופיצויי פיטורים.

הנתבעת טענה כי מעולם לא היה עובד שלה, אלא קבלן עצמאי לכל דבר וענין.

פסק הדין מחולק לשני חלקים:

שלב ראשון – האם התקיימו יחסי עובד-מעסיק?

בית הדין השתמש במבחן המעורב, ובמרכזו מבחן ההשתלבות: האם האדם השתלב במפעל, או היה גורם חיצוני לו?

הממצאים שהכריעו:

• התובע ניהל סניפים והיה חלק מהמערך הארגוני של החברה
• עדים נוספים העידו שהתנהל "כמנהל סניף ככל מנהל סניף אחר"
• דואר אלקטרוני של החברה, תגי זיהוי ורכב חברה – כולם הצביעו על קשר הדוק

המסקנה: בית הדין קבע כי ההסכם הכתוב לא שיקף את המציאות בפועל ושררו יחסי עובד-מעסיק.

שלב שני – האם מגיעות לו זכויות סוציאליות?

למרות ההכרה ביחסי עובד-מעסיק – התביעה הכספית נדחתה במלואה.

הסיבות:

• הזכויות הסוציאליות – בית הדין קבע שהתובע קיבל אותן בפועל, או שהתמורה הגבוהה שקיבל גילמה אותן בתוכה.
• הפיצויים – נדחו בשל חוסר תום לב חלקי מצד התובע ואי הבאת ראיות מספקות

התוצאה הסופית: התביעה נדחתה. התובע לא קיבל דבר ואף חויב בהוצאות משפט בסך 15,000 ש"ח.

נקודת המבט שלי

תוצאה נכונה בנסיבות המיוחדות של המקרה הזה.

התמורה שקיבל התובע הייתה גבוהה מאוד, אף ביחס לנושאי משרה מקבילים. לכן, גם אם נקבעו יחסי עובד-מעסיק, לא היה מקום לפסוק לו תשלומים נוספים.

אבל, וזהו אבל גדול: במקרים רבים אחרים התמונה שונה לחלוטין. כאשר "קבלן עצמאי" מקבל תמורה רגילה ומשתלב בארגון – בית הדין עשוי לפסוק זכויות סוציאליות משמעותיות רטרואקטיבית.

המסר למעסיקים ולעובדים כאחד: הכינוי "קבלן עצמאי" לא קובע – המציאות בפועל היא שקובעת.

יש שאלות על דיני עבודה? מוזמנים לפנות אליי.

עובדים רבים חותמים על הסכם עבודה מבלי לקרוא אותו לעומק. אבל המסמך הזה הוא שקובע את עיקר מערכת היחסים עם המעסיק – ומה שלא כתוב, קשה מאוד להוכיח.

האם חייבים לחתום על הסכם עבודה?

לא. החוק אינו מחייב חתימה על הסכם כתוב. עם זאת, קיימת חובה חוקית ברורה – המעסיק חייב למסור לעובד הודעה על תנאי העבודה תוך זמן קצר מתחילת ההעסקה.

חשוב לדעת: כאשר אין הסכם כתוב – בתי הדין נוטים לפרש מחלוקות לרעת המעסיק, שכן החובה לבהירות חלה עליו.

מה חייב להופיע בהסכם עבודה או בהודעה לעובד?

1. פרטי המעסיק והעובד: שם, כתובת ופרטי זיהוי. חשובים להוכחת יחסי עבודה וסיווג היקף המשרה.
2. תיאור תפקיד ותחומי אחריות: ככל שההגדרה ברורה יותר – כך קטן הסיכוי לדרישות בלתי סבירות. חוסר בהירות הוא אחד המקורות המרכזיים לסכסוכים.
3. מקום העבודה והיקף המשרה: האם העבודה במקום קבוע, מרחוק, או משולבת? האם השכר חודשי, שעתי, או במתכונת גמישה?
4. שכר ודרך תשלום: גובה השכר, מועדי תשלום, תוספות, שעות נוספות והפרשות לפנסיה. עובדים רבים מגלים בדיעבד שתוספות לא הוגדרו בכתב – ולכן קשה לתבוע אותן.
5. ימי חופשה, מחלה והיעדרויות: החוק קובע זכויות בסיסיות, אך מעסיקים רבים מוסיפים הסדרים פנימיים. חשוב שהעובד ידע מה מגיע לו.
6. תנאי פנסיה וקרנות: קיימת חובה להפרשה לפנסיה. רצוי לציין מפורשות את אחוזי ההפרשה, מועד תחילת ההפקדות והקרן הנבחרת.
7. תקופת ניסיון, פיטורים והתפטרות: הסכם מסודר יבהיר מראש את תנאי הסיום ומועדי ההודעה המוקדמת. בחוסר בהירות – הצדדים מוצאים עצמם בהתדיינויות מיותרות.
8. סודיות וקניין רוחני: במשרות מסוימות יש משקל רב לסעיפים אלה. ניסוח מדויק מונע מחלוקות בעת מעבר למעסיק אחר.

הסכם עבודה לעומת הודעה לעובד – מה ההבדל?

הסכם עבודה הוא מסמך חוזי מלא – כולל זכויות, חובות, מנגנונים, הגנות משפטיות ותנאי סיום. ניתן לאכוף את סעיפיו, והפרתם עשויה להיחשב הפרת חוזה. שינוי תנאיו מחייב הסכמה הדדית בכתב.

הודעה לעובד היא מסמך חובה לפי חוק – מוסרת לעובד את הפרטים המינימליים בלבד. אינה מחליפה מנגנונים חוזיים מורכבים. בעת שינוי תנאים מהותיים – המעסיק חייב למסור הודעה מעודכנת.

מה קורה כשהתנאים משתנים במהלך ההעסקה?

שינויים הם חלק טבעי מהחיים המקצועיים. לכן, חשוב להכיר כמה עקרונות:

שינוי מהותי דורש הסכמה – שינויים חד-צדדיים בתפקיד, שעות, או שכר הם מקור מרכזי למחלוקות. מסירת הודעה בלבד אינה תחליף להסכמת העובד.

חובה למסור הודעה מעודכנת – כל שינוי מהותי מחייב הודעה לעובד, גם אם נחתם הסכם מקורי.

עדכון הסכם העבודה – במקומות עבודה מוסדרים נהוג לחתום על נספח או הסכם חדש. זה יוצר בהירות ומקטין סיכונים.

תיעוד שינויים – כדאי לשמור תיעוד של כל שינוי, גם אם נעשה בהסכמה בעל-פה.

לסיכום

הסכם עבודה מסודר מגן על שני הצדדים – העובד והמעסיק. מה שלא כתוב, קשה להוכיח. לכן, הקפדה על מסמכים ברורים מונעת ויכוחים ומחזקת את מעמד שני הצדדים.

יש שאלות? זקוקים לייעוץ? מוזמנים לפנות אליי.

החיים לבד – מתוך בחירה או נסיבות – מעניקים חופש ועצמאות. אבל גם אחריות אחת שרבים שוכחים לקחת על עצמם.

השאלה שאף אחד לא שואל

אנשים רבים מנהלים חיים עצמאיים – אחרי גירושין, אובדן בן/בת זוג, או פשוט מתוך בחירה. הם חיים חיים מלאים ופעילים. עם זאת, רובם לא עוצרים לשאול שאלה אחת פשוטה:

"אם יקרה לי משהו – מי יקבל החלטות בשמי?"

---

כשהחיים מפתיעים – המשפט לא תמיד מוכן

• מי שעובר אירוע מוחי פתאומי
• הורה חד-הורי שחווה התקף לב
• אדם בגיל 60 שחי לבד, ללא משפחה קרובה

בכל אחד מהמקרים האלה, או כל מקרה דומה – אם לא חתמתם מראש על ייפוי כוח מתמשך – אין לאף אחד סמכות חוקית לקבל החלטות בשמכם. לא הילדים. לא האחים. ואפילו לא בן משפחה מרוחק.

הדבר מחייב פתיחת הליך מינוי אפוטרופוס. כתוצאה מכך, צריך להגיש בקשה לבית המשפט. כל החלטה תחייב מעורבות גורם חיצוני. וכל זה בדיוק ברגע שבו הכי צריך ודאות ושקט.

מה זה ייפוי כוח מתמשך ולמה הוא חשוב במיוחד למי שחי לבד?

ייפוי כוח מתמשך הוא מסמך משפטי, שמאפשר לכם לקבוע מראש מי יקבל החלטות בשמכם, בנוסף, הוא מגדיר באיזה אופן יתקבלו ההחלטות – בהתאם לרצונותיכם. המסמך פועל אם וכאשר לא תוכלו לעשות זאת בעצמכם, גם אם באופן זמני.

ההחלטות יכולות להיות בשלושה תחומים:

• רפואי – טיפולים, מוסדות סיעודיים, תרופות
• אישי – מגורים, חיי היום-יום
• רכושי – ניהול חשבונות, תשלומים, נכסים

לכן מי שמנהל חיים עצמאיים – ללא בן/בת זוג קבוע/ה או ללא קשר קרוב עם משפחה – זקוק למסמך הזה יותר מכולם.

ליווי אישי, רגיש ומקצועי

אני מלווה אנשים שחיים לבד בתהליך שקט ומכבד. בנוסף, אני מכירה את המורכבויות המשפחתיות ויודעת לנסח את ההוראות כך שישקפו אתכם באמת.

לא יודעים את מי למנות? חושבים שזה "מוקדם מדי"? במיוחד במקרים כאלה – אל תדחו את השיחה הזו.

שיחה אחת יכולה לתת תשובה לשאלה החשובה מכול: "מי יהיה שם בשבילי, כשאני לא אוכל להיות שם בשביל עצמי?"

יש שאלות? מוזמנים לפנות אליי.

זו אחת השאלות הנפוצות ביותר שאני שומעת – ובצדק. שני המסמכים עוסקים בעתיד, אבל למעשה אין ביניהם כמעט שום דבר משותף.

הטעות הנפוצה

אנשים רבים חושבים שמספיק לערוך צוואה, ושזה "מכסה" את כל הצרכים העתידיים שלהם. אבל זה לא כך.

ההבדל הבסיסי

צוואה – קובעת מה יקרה עם הרכוש שלכם לאחר מותכם.

ייפוי כוח מתמשך – קובע מי יקבל החלטות עבורכם בזמן שאתם בחיים, אך אינכם מסוגלים לעשות זאת בעצמכם, בין אם זמנית ובין אם לצמיתות.

ייפוי הכוח המתמשך מתייחס לשלושה תחומים:

• רכוש – ניהול חשבונות, נכסים, תשלומים
• רפואה – החלטות טיפוליות
• אישי – מקום מגורים, אורח חיים

שני מסמכים שמשלימים זה את זה

אם ממפים את ציר החיים שלנו:

• ייפוי כוח מתמשך – פועל בחיים, כשנדרשת עזרה בקבלת החלטות
• צוואה – פועלת לאחר הפטירה, לחלוקת הרכוש

כלומר אחד לא מחליף את השני. הם משלימים זה את זה ומכסים יחד את כל ציר החיים.

---

לסיכום

אם עשיתם צוואה – מצוין. אבל כדאי לבדוק גם האם ייפוי כוח מתמשך מתאים לכם. ואם עשיתם ייפוי כוח מתמשך – אל תשכחו לערוך גם צוואה.

יש שאלות? מוזמנים לפנות אליי.

הורים רבים רוצים לעזור לילדים שלהם לרכוש דירה. על פניו נשמע פשוט, אבל בפועל, יש כאן סוגיות משפטיות חשובות שחובה לבחון לפני שמעבירים שקל אחד.

---

מתנה או הלוואה – זו לא שאלה של מה בכך

השאלה הראשונה שצריך לשאול היא: מה אתם באמת רוצים?

• האם זו מתנה מוחלטת, ללא ציפייה לקבל בחזרה?
• האם אתם רוצים לשמור על אפשרות לקבל את הכסף בחזרה יום אחד?
• האם אתם רוצים להבטיח שהכסף לא יגיע לידי בן/בת הזוג של הילד/ה, למשל במקרה של גירושין?

התשובות לשאלות האלה קובעות את כל המסגרת המשפטית.

---

שאלות שחייבים לשאול לפני שמעבירים כסף

1. מה לגבי הסכם ממון? אם הכסף ניתן לפני הנישואין – כדאי לשקול האם הילד/ה יחתום על הסכם ממון שיגן על הכסף שניתן לו.
2. האם לרשום הערת אזהרה? הערת אזהרה היא רישום שמגן על זכויותיכם בנכס. אבל — לא תמיד אפשר לרשום אותה. זה תלוי היכן הנכס רשום: בטאבו, ברשות מקרקעי ישראל או בחרה משכנת. כל מקרה נבחן לגופו – ויש מקרים שבהם הרישום אינו אפשרי.
3. מה יקרה עם הכסף אחרי שתלכו? אם רשמתם הערת אזהרה או כל רישום אחר – יש לחשוב מראש מה יקרה עם אותו רישום לאחר פטירתכם, ואיך הוא משתלב עם הצוואה שלכם.
4. איזון בין הילדים אם יש לכם יותר מילד אחד – האם המתנה הזו צריכה להיות מחושבת כחלק מהירושה העתידית?
5. העברת הכסף בפועל הבנק לא יעביר סכומים גדולים ללא מסמכים – כחלק מהנחיות מכח חוק איסור הלבנת הון. צריך לדעת:

• לאן מעבירים? לילד/ה? ישירות למוכר?
• אם תילקח משכנתה – גם בנק המשכנתאות ירצה לראות מהיכן ההון העצמי.

---

אז מה עושים?

יש כאן הרבה שאלות – אבל זה לא אומר שצריך לוותר על הרעיון. זה אומר שצריך ליווי מקצועי נכון שייתן מענה לכל אחת מהן, בהתאם לנסיבות הספציפיות שלכם.

כי כל מקרה שונה, ואין כאן רשימת שאלות סגורה.

מאחלת לכולנו שנוכל תמיד לעזור לילדים שלנו! 💛

יש שאלות על מתנה לרכישת נכס או נושאים אחרים במקרקעין? מוזמנים לפנות אליי

ערכתם צוואה? כדאי שתדעו איך להבטיח שהיא תקוים.

צו ירושה או צו קיום צוואה – מה ההבדל?

כשאדם נפטר, על מנת לחלק את רכושו יש צורך באחד משני צווים:

צו ירושה – כשאין צוואה. הרכוש מתחלק לפי חוק הירושה – בדרך כלל לבן/בת הזוג והילדים.

צו קיום צוואה – כשיש צוואה. הזוכה על פי הצוואה מגיש/ה אותה לרשם הירושות, ואם אין מתנגדים – רשם הירושות מאשר את החלוקה לפי הרשום בגוף הצוואה.

למה להפקיד צוואה אצל רשם הירושות?

כשמוגשת בקשה לצו ירושה או לצו קיום צוואה, רשם הירושות בודק אם קיימת צוואה מופקדת – ואם כן, היא זו שתקוים.

כדאי להפקיד במקרים אלה:

• אם אתם חוששים שבני משפחה לא ימצאו את הצוואה או לא יגישו אותה
• אם יש בצוואה הוראות מיוחדות — למשל הורשת נכס למטרת צדקה
• אם אין לכם בן/בת זוג או ילדים ואתם רוצים להבטיח את קיום הצוואה
• כל סיבה אישית אחרת לרצות לקבע את הצוואה האחרונה שלכם

מה חשוב לדעת לפני שמפקידים?

1. ההפקדה היא אישית בלבד רק המצווה עצמו יכול להפקיד** (ראו עדכון) – לא ניתן לשלוח שליח או מיופה כוח.
2. שיניתם צוואה? חובה להפקיד את החדשה אם הפקדתם צוואה ואחר כך ערכתם חדשה — חובה להפקיד את הצוואה החדשה במקום הישנה. אחרת הצוואה המופקדת היא זו שתקוים — גם אם היא לא העדכנית.
3. ביטול האגרה — החל מ-1.1.2025 עד סוף 2024 הפקדת צוואה עלתה 119 ש"ח. החל מ-1.1.2025 — ההפקדה חינם, לכל מי שזו הפקדתו הראשונה, או שחלפו 5 שנים מאז ההפקדה הקודמת.

✨ עדכון חדש – ניתן להפקיד באופן מקוון! בשלב הראשון אפשר לבצע הפקדה ראשונית באופן מקוון באמצעות הזדהות ממשלתית. בשלב השני יש להפקיד את הצוואה המקורית — וזה כעת קל יותר: ניתן להשתמש בתיבת ההפקדות של רשם הירושות, ללא צורך בתיאום פגישה.

למה עדכונים אלה משמעותיים?

ביטול האגרה מאפשר לאנשים רבים יותר להפקיד צוואה בקלות, וזה צפוי להפחית סכסוכי ירושה הנובעים מקיום מספר צוואות של אותו מוריש.

דוגמה מהחיים: א' ערכה שתי צוואות – באחת ציוותה את כל רכושה לב', ובשנייה ציוותה לב' ולג' יחד. כשנפטרה, ב' הגיש את הצוואה שבה הוא הזוכה הבלעדי. ג' יכול להגיש התנגדות – אך אם א' הייתה מפקידה את הצוואה האחרונה אצל רשם הירושות, היה הרבה קשה יותר לערער עליה.

האפשרות להפקיד מרחוק באמצעות הזדהות ממשלתית היא בשורה טובה במיוחד לאנשים מרותקים לביתם – כל עוד יש להם סיסמת הזדהות ממשלתית, הם יכולים להפקיד את צוואתם מבלי להגיע פיזית לרשם הירושות.

חשוב לדעת: האפשרות הזו אינה נקייה מסיכונים. מבחינה טכנית, אדם אחר עשוי להפקיד צוואה באמצעות פרטי ההזדהות של המצווה, לכן חשוב שההפקדה המקוונת תיעשה בשיתוף פעולה מלא עם המצווה עצמו ובידיעתו המלאה.

---

לסיכום

הפקדת צוואה אצל רשם הירושות היא צעד פשוט שיכול לחסוך סכסוכים משפחתיים כואבים. עם ביטול האגרה והאפשרות להפקיד מקוון — אין סיבה לדחות.

יש שאלות על צוואות וירושות? מוזמנים לפנות אליי.

---

לקוחות רבים שמגיעים אליי שואלים את אותה שאלה: "האם הסכם ממון הוא רק לעשירים?" התשובה הקצרה היא לא. הסכם ממון הוא כלי שיכול לשמור על כל אחד מכם – ללא קשר לגובה הרכוש, לגיל או לשלב בחיים.

במרץ 2026 בית המשפט העליון פסק הלכה חדשה שמשנה את התמונה עבור זוגות רבים בישראל. במאמר זה אסביר מה קובע החוק, מה השתנה – ומה זה אומר עבורכם.

---

מה קובע חוק יחסי ממון?

חוק יחסי ממון חל באופן אוטומטי על כל זוג שהתחתן החל מיום 1.1.1974. המשמעות הפרקטית: אם זוג נשוי נפרד – בדרך כלל כל הרכוש המשותף יחולק שווה בשווה.

חשוב להבין: זה קורה גם אם לא רציתם בכך ואפילו אם לא ידעתם על כך.

כל מי שלא רוצה שהסדר זה יחול עליו – חייב לערוך הסכם ממון.

מה הסכם ממון יכול לקבוע?

הסכם ממון מאפשר לבני הזוג לקבוע ביניהם כל חלוקה שהם מסכימים עליה – הן לגבי הרכוש הקיים והן לגבי רכוש עתידי. על פי החוק, הסכם ממון בין זוגות נשואים חייב לקבל אישור של בית המשפט לענייני משפחה.

האישור הזה הוא לא רק ענין פורמלי – הוא מגן עליכם. כל אחד מבני הזוג מצהיר שקרא את ההסכם, הבין אותו וחתם עליו מרצון חופשי.

ומה לגבי זוגות שאינם נשואים?

חוק יחסי ממון לא חל על זוגות שאינם נשואים. לכאורה, קיימת ביניהם הפרדה רכושית – אבל זו הנחה שניתן לסתור אותה בבית המשפט.

לכן, כל זוג שאינו נשוי ורוצה שליטה על חלוקת הרכוש במקרה של פרידה – חייב לערוך הסכם חיים משותפים. גם הסכם כזה מומלץ לאשר בבית המשפט לענייני משפחה.

---

מה השתנה? פסיקת בית המשפט העליון מ-2026

עד לאחרונה, זוגות ידועים בציבור שחתמו על הסכם רכושי ולאחר מכן התחתנו – נדרשו לאשר את ההסכם מחדש בבית המשפט, הפעם מכוח חוק יחסי ממון.

בפסק דין שניתן ב-23 במרץ 2026 (בע"מ 48399-09-24) קבע בית המשפט העליון הלכה חדשה:

זוג ידוע בציבור שהסכמו כולל סעיף מפורש לפיו יחול גם אם יינשאו, ואושר על ידי בית המשפט לענייני משפחה – אינו נדרש לאישור נוסף לאחר הנישואין.

המשמעות הפרקטית: אם ערכתם הסכם כשהייתם ידועים בציבור, כללתם בו סעיף מתאים, ואישרתם אותו בבית המשפט – ההסכם יעמוד בתוקפו גם אחרי החתונה.

חשוב לדעת – הערה כנה

פסק דין זה הוא חדש ותקדימי. הוא ניתן במרץ 2026 ברוב של שניים מול אחד, כאשר אחד השופטים סבר דעה שונה לחלוטין.

המשמעות הפרקטית היא שהמצב המשפטי עדיין בתהליך התגבשות. ייתכן שבעתיד יינתנו פסקי דין נוספים שיפרשו את ההלכה הזו בצורה מצמצמת יותר – או אף יחזרו לנוהג הקודם.

לכן, אם הנושא רלוונטי עבורכם – אל תסתמכו רק על הכותרת. מומלץ להתייעץ עם עורך דין שיבחן את נסיבות המקרה שלכם לאור הפסיקה העדכנית.

למה אני מספרת לכם את זה?

כי אני מאמינה שעורך דין טוב לא מוכר לכם רק את הבשורות הטובות. הוא מסביר לכם גם את אי הוודאות – כדי שתוכלו לקבל החלטות מושכלות.

מה זה אומר עבורכם בפועל?

אם חתמתם על הסכם בעבר וכבר אושר בבית המשפט עם סעיף תחולה לנישואין – ההסכם שלכם תקף. אין צורך לפעול.

אם אתם ידועים בציבור ועדיין לא ערכתם הסכם – עכשיו הזמן הנכון. הסכם שיכלול סעיף מפורש יגן עליכם גם לעתיד.

אם ההסכם שלכם אושר רק בנוטריון ולא בבית המשפט – כדאי להתייעץ, כי הפסיקה החדשה אינה חלה על מצב זה.

לסיכום – מי צריך לפעול ומתי?

זוגות נשואים שאינם מעוניינים באיזון משאבים מלא – כדאי להם לערוך הסכם ממון ולאשרו בבית המשפט.

זוגות ידועים בציבור שאינם מתכננים להינשא – כדאי להם לערוך הסכם חיים משותפים ולאשרו בבית המשפט.

זוגות ידועים בציבור שמעוניינים שההסכם יגן עליהם גם אם יינשאו – לוודא שהסכם כולל סעיף מפורש ומאושר בבית המשפט.

המידע במאמר זה הוא כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי אישי. כל מקרה תלוי בנסיבותיו הספציפיות.

שאלות ותשובות

• האם חייבים לאשר הסכם ממון בבית משפט?

כן. הסכם ממון בין בני זוג נשואים חייב לקבל אישור של בית המשפט לענייני משפחה כדי שיהיה תקף. ללא אישור – ההסכם אינו מחייב.

• האם ידועים בציבור יכולים לעשות הסכם ממון?

ידועים בציבור אינם יכולים לערוך "הסכם ממון" אלא הסכם חיים משותפים. לאחר פסיקת בית המשפט העליון מ-2026, הסכם שאושר בבית המשפט וכולל סעיף מפורש על תחולה גם בנישואין – תקף גם לאחר החתונה.

• כמה עולה הסכם ממון?

העלות תלויה במורכבות המקרה ובנכסים המעורבים. מומלץ לפנות לייעוץ ראשוני כדי לקבל הערכה מדויקת.

• האם אפשר לבטל הסכם ממון אחרי החתונה?

כן, אפשר לשנות או לבטל הסכם ממון בכל שלב, אבל גם השינוי דורש אישור של בית המשפט ורצון חופשי של שני הצדדים.

• מתי כדאי לעשות הסכם ממון?

מוקדם ככל האפשר, עדיף לפני החתונה. ככל שעושים זאת מוקדם יותר, כך ההסכם משקף טוב יותר את רצון שני הצדדים ללא לחצים.

יש לכם שאלה נוספת? מוזמנים ליצור קשר דרך האתר או לשלוח הודעה בוואטסאפ – אשמח לעזור.